איך לתקשר בצורה טובה עם המתבגרת שלי?

הרבה פעמים מדברות איתי אימהות למתבגרות על הקושי לתקשר עם הבנות המתבגרות שלהן, כי אין להן סבלנות ומרגיש שהן פשוט לא מקשיבות, הרבה פעמים השיח נגמר ב"את חופרת" או שמהר מידי זה הופך לריב.

אני חושבת שיש כאן דברים להבין גם בהבנה את גיל ההתבגרות, וגם על הכוח שלך כאמא לנהל את התקשורת עם הבת שלך אחרת.

מהם הדברים שמפריעים בתקשורת טובה עם מתבגרות (ומתבגרים בכלל)?

הפער הדורי

אחד הפערים המשמעותיים שאפשר להבחין בו בין הורים למתבגרים הוא השפה, מתבגרות מדברות אחרת- בקצב, בדיקציה, בחיתוכי הדיבור, בטעויות הדקדוק, בסלנג. בקצה אחד זה מוציא את האימהות מאחור, לא מבינות, איטיות, זקנות... לפעמים אפילו לועגים להן או חסרי סבלנות לחוסר ההבנה של המבוגרים. בקצה השני, המבוגרים הם אלו שמזלזלים בשפה הלא ברורה של המתבגרות, בטעויות, ועוקצים או מעליבים את המתבגרים סביב זה.

הפער הדורי מורגש גם דרך תחומי העניין ותרבות הפנאי- הטיקטוק או מה שמעניין אותם בטיקטוק, הדרך להיות עם חברים (למשל שנפגשות וכל אחת בטלפון), המוסיקה שהם שומעים וכדומה. קשה להתחבר לעיסוקים ולעניין שלהם, קשה להבין את העולם הזה שלהם, זה מייצר פער בין העולמות, הרבה פעמים מבוגרים שחשים את חוסר ההבנה והחיבור לעולם הצעירים נוטים להתרפק על מה שהיה פעם, על איך שאנחנו גדלנו, מתוך רצון לאחוז במשהו שהוא מוכר ומובן אנו מניחים עוד אבן בחומה בניינו לבין המתבגרים משום שהעמדה הזאת מקטלגת את העולם שלהם כשלילי או נחות לעומת העבר הטוב, התמים והנכון יותר.

ותחומי העניין.  זה משאיר אותנו מאחור, לא מבינות, איטיות, זקנות... או שאנחנו אלו שמזלזלות בשפה הלא ברורה של המתבגרות, בדיקציה בטעויות, בטיקטוק שלהן...  זה מייצר פער בין העולמות של האימהות והבנות ומקשה על היכולת להבין זו את זו. 

יכולת לנהל שיח

בגיל ההתבגרות יש פחות בסבלנות לשיח רגשי או לא נוח, קשה יותר להחזיק קשב למסרים ארוכים ומורכבים לעומת מסרים קצרים וברורים. כשאנחנו נכנסות לשיח שבו בעצם אנחנו נואמות ורוצות להשמיע או מצפות גם לתגובה ארוכה ומשמעותית מהמתבגרת, אנחנו מאבדות אותן, הרבה פעמים השיח עם מבוגרים הופך להטפת מוסר\ אמירות שיפוטיות\ מתן עצות, מה שגורם למתבגרים רבים לחוש ישר התנגדות ולהתנתק מהשיחה ואז מתקבלות גם תגובות חסרות סבלנות של חפירות וגלגולי עיניים או שההתנגדות מביאה לוויכוחים וריבים.

עוד דבר, בגיל ההתבגרות קשה יותר לשתף ולחשוף פגיעות וגם פחות יש נכונות לקבל עזרה דרך עצה או תמיכה ממבוגרים.

דורשנות

אפשר להגיד שמתבגרים "אלרגיים" להטפות מוסר ונאומים של מבוגרים, מבוגרים "אלרגיים" לדורשנות של המתבגרים. את בטח מכירה את זה שהיא דורשת או פוקדת עליך לעשות משהו עבורה, או שרוב התקשורת שהיא יוזמת איתך היא של דברים שהיא צריכה ממך. היה נחמד אם היא הייתה מבקשת, או מוכנה לקבל "לא", אבל הדורשנות הזאת מתסכלת ומעצבנת ומביאה להרבה ריבים וריחוק.

אני חושבת שאלו הדברים העיקריים שמפריעים בתקשורת טובה בין הורים למתבגרים.

ההפרעות האלו בתקשורת, פעמים רבות מציפות תחושה היא של תסכול, שקשה לדבר, שאי אפשר להגיד לה כלום וזה עלול לגרום לריחוק וויתור על הניסיונות לדבר בצורה מיטבית וקרובה.

אז, איך אפשר בכל זאת לייצר תקשורת טובה עם המתבגרת שלך?

אני רוצה להציע לך מה אפשר לזרוע בקשר שלכן, איך את בכל זאת יכולה לקחת אחריות על התקשורת עם הבת המתבגרת שלך ולקבוע כללים לתקשורת איתה. הכללים הם לא מולה, הם לא דורשים ממנה כלום, הם החלטה בתוכך לאיך את רוצה להיות בתוך הקשר, מה חשוב לך בתקשורת ביניכן. זו לא נוסחה או אבקת קסמים לתקשורת טובה, אלו זרעים שאת יכולה לזרוע ולהשקות מעת לעת, מבלי לדעת מתי בדיוק תקצרי את הפירות. זאת הזמנה לבנות תקשורת אחרת עם הבת שלך לא מכוח האינרציה ולפי מצבי הרוח של המתבגרת אלא מתוך החזון שלך.

פתיחות- בקשר שלנו אנחנו מדברות על הרצונות שלנו , הצרכים, החלומות, התכניות, התקוות הפחדים, החוסר וודאות, התסכולים..אנחנו מדברות על הכל. 

>את יכולה לספר לי, ואני אשתדל להקשיב ולא לשפוט.

התעניינות- אנחנו מתעניינות אחת בשנייה, ומקשיבות בראש פתוח למה שאנחנו שומעות. 

>אני סקרנית לגבי הדברים שמעניינים אותך, גם אם אני לא מבינה אותם או שאותי הם לא מעניינים...  

ישירות- אומרות בפנים אחת לשנייה, לא מדברות מאחורי הגב או בשמם של אחרים. 

> כשאת מגלגלת עיניים כשאני מדברת זה מעליב אותי, זה גורם לי להרגיש שאת מזלזלת בי, אם מה שאני אומרת לא מוצא חן בעינייך בבקשה תגידי לי במילים ולא בגלגולי עיניים. 

פירגון- מחמיאות, מפרגנות על הצלחות, מעודדות, שמות לב לדברים שמעריכות אחת בשנייה ואומרות. 

> ראיתי שממש השקעת בסרטון שהכנת, כיף לראות אותך עובדת על משהו בכזו מסירות.

>איך אני אוהבת את הקפה שאת מכינה לי, הלוואי ותכיני לי כל בוקר קפה כזה...

התמודדות- קבלה שהתקשורת בניינו לפעמים תהיה קשה ומבולגנת אבל אנחנו נמשיך לתקשר ולא נעשה גוסטינג אחת לשנייה, ולפעמים נצטרך לדבר על דברים לא נעימים וליישב אי הבנות ואי הסכמות. אבל אנחנו מתמודדות. 

> אני עדיין כועסת על מה שאמרת לי מקודם, אבל אני אודיע לך כשלב שלי מתרכך.

> אני רוצה לסלוח לך, אולי יקח לי קצת זמן, אבל אני אסלח. 

חשוב לי להגיד לך,

זה אולי קשה עכשיו. אבל אל תוותרי.

הזרעים שאת זורעת עכשיו לאיך תקשורת יכולה וצריכה להיות בין אנשים קרובים ואיך את היית רוצה לתקשר איתה, יצמחו לאט לאט. 

היא לא תהיה מתבגרת לנצח, רוב החיים תהיו בקשר כשהיא אדם בוגר, מה שאת זורעת בקשר איתה עכשיו יבשיל ויצמח ככל שהיא תגדל..